לאכול, לקפוא, לאהוב: שבוע כריסטמסי בברלין
עברה חצי שנה מאז שחזרנו משנת השבתון בפירנצה. זו הייתה שנה אינטנסיבית עם הרבה מחשבות והערכה מחודשת לבית, לשפה ולתרבות המובנת שלנו, לתחושה של לא להיות זרה, מהגרת וחדשה. חזרנו לחולון בסוף חודש יוני, יום אחרי מסיבת הסיום של לימודי האמנות של רוני. רגע אחד הייתה מוקפת בציורים, רנסנס, המורים הכי טובים בעולם וחברות שמבינות למה מעניין אותה לשרטט קו אחד מדוייק במשך חמישה שבועות, ורגע לאחר מכן גררתי אותה ואת המזוודות שלנו לשדה התעופה בחזרה הבייתה. והיה כיף לחזור הבייתה, רוני תלתה את הרישומים מהשנה שעברה והחלה לצייר במרץ בסטודיו החדדש בבית בחולון, אני חזרתי לעבודה האהובה וחוץ מגעגועים לסופר הCOOP הענק עם המוצרלה ב60 סנט, התמקמנו בנוחות. הייתי בטוחה שאחרי שנה כזאת לא נחזור לחו"ל לעוד לפחות שנה, אם לא יותר. צריך לחסוך כסף ולנשום קצת את ההתאקלמות המחודשת. רוני לא האמינה לי לרגע. מכורת טיולים שכמותי לא תחזיק מעמד. והיא צדקה.
אני חושבת שלקחו לי בערך חודשיים של הבנה ששוב נכנסת משכורת קבועה, יחד עם שיטוטים יומיים בקבוצות פייסבוק שמפרסמות טיסות לואו קוסט, עד שאמרתי שדי, הגיע הזמן להזמין את החופשה הבאה. הדיל הזוגי שלנו הוא שאני מתכננת טיולים זולים ורוני מצטרפת בתנאי שיש ביעד מוזיאונים ואוכל טוב. ואין עיר שמתאימה יותר לכל הדרישות האלו יותר מברלין.
זו הייתה הפעם החמישית שלי בעיר והראשונה של רוני, אבל אני מאמינה שאפשר להיות בברלין גם עשר פעמים ולא להצליח לחוות את כולה. בין מזרח למערב, שכונות מגוונות, שיפוצים מתמידים, מוזיאונים שנסגרים ונפתחים, שינויים עירוניים והתחשבות בעונות השנה, כל טיול בברלין יכול להיות חדש ואחר (אלא אם כן מדובר בטיול לפריימרק, אלכסנדר-פלאץ, מסעדת ההמבורגרים שמככבת בכל הקבוצות הישראליות וחנות השוקולד שמופיעה גם היא בכל הקבוצות האלו. אז אולי אפשר בהחלט לחשוב שברלין מסתכמת במעט סעיפי ה-מאסט ולפספס את כולה). בפעמים הקודמות שלי בברלין ביליתי במסיבות קוויריות בקרוייצברג ובמפגשים עם חברות בסקוואטים שכבר נסגרו מאז. הפעם הלכנו על טיול בורגני באיזור המתוייר יותר של העיר.
בחרנו בטיול חורף וחשוב להבין שיום טיול כזה הוא בדרך כלל קצר. קר מאד, הזריחה בסביבות שמונה בבוקר במקרה הטוב והשקיעה בארבע אחרי הצהריים. השעה שבע בערב מרגישה כמו חצות ולכן חשוב לקבל בהבנה את קצב הטיול ולהתנחם בהרבה יין חם. לא תכננו לרוץ מאטרקציה לאטרקציה, אלא לאכול הרבה ולהתכרבל, לדעת מראש שלא נספיק את כל התכנון ושזה בסדר.
הטיסה:
טסנו בחברת איזי ג'ט שמאפשרת לקחת בכרטיס הבסיסי שלה טרולי קטן לכל אחת וזהו. וזה מה שלקחנו. באמת. המעילים, הסוודרים והכפפות היו עלינו, טרולי אחד היה ארוז בצורה מגולגלת ומחושבת והשני טס לטגל ריק לחלוטין וחזר עם הרבה שוקולד, קישוטי כריסטמס, סבונים ואיפור זול מהDM, הסופר-פארם המקומי. (מסתבר שניתן לשלם באיזי ג'ט 6 פאונד על שליחת טרולי לבטן המטוס, מה שמאפשר להכניס לתוכו את כל הסבונים והנוזלים שרוצים מבלי שאלו ייזרקו בבידוק הבטחוני). אם הצלחנו לטוס לשנה שלמה בפירנצה עם מזוודה גדולה, טרולי ותיק גב לכל אחת, לא היה ספק שנצליח לבלות קצת פחות משבוע בברלין עם טרולי בלבד. את הצ'ק אין עשינו חודש מראש ולכן לא היינו צריכות לשלם על הושבה.
המוזיאונים
אכתוב מעט על המוזיאונים, כדי להגיע לחלק החשוב, שהוא כמובן האוכל. הספקנו לבקר בשבעה מוזיאונים: מוזיאון הDDR, הAlte Nationalgalerie, הALTE, מוזיאון הBODE, גלריית הגמל, כפי שרוני קראה לה כשלא הצליחה לבטא את השם, שהיא Gemaldegalerie, במוזיאון ההיסטוריה המעניין Deutsches Historisches Museum ובמוזיאון הריגול. גוגל יכול לעשות עבודה מצויינת בלספר לכן מה יש בכל אחד מהמוזיאונים שביקרנו בהם (בעזרת הMUSEUM PASS. אם אתן חובבות מוזיאונים כמונו, הכרטיס הזה מאד משתלם. 29 יורו לשלושה ימים מאפשר כניסה בלתי מוגבלת לשלושים מוזיאונים. אני שילמתי 15 יורו כי אני סטודנטית), אבל בהחלט אמליץ על ההפתעה הגדולה שהייתה לנו, שהיא מוזיאון הריגול. לא היינו בטוחות אם לבקר במוזיאון הזה ושמחנו מאד שאחרי יום מעייף של הליכה, החלטנו לעשות זאת בכל זאת. המוזיאון אינטרקטיבי מאד ולדעתי יעניין גם ילדות וגם מבוגרות. יש בו הרבה עמדות התנסות בלמידת קוד מורס, פענוח צפנים, כתיבת בדיו נסתר, מציאת מכשירי מעקב מוחבאים בחדר, הליכה בתוך מבוך לייזר (חוויה נפלאה אם באמת מתאמצות לקפוץ ולזחול כדי להתחמק מכל הלייזרים כמו רוני ולא פשוט עומדות שם ומחכות שהאור האדום יכבה כמוני...). המוזיאון כן מכיל הרבה נשק וסיפורים מזוויעים אבל בהחלט מרתק וחווייתי.
שווקי חג המולד
טוב, עזבו אמנות, רכבות שעובדות היטב והיסטוריה. מה שבאמת עשינו כל היום בברלין זה לאכול ולהתבונן באורות הכריסטמס המנצנצים, ועדיף כשהיה שילוב ביניהם בשווקי חג המולד המפוזרים בעיר.
הספקנו לבקר בחמישה שווקים:
השוק של ג'נדרמנמרקט Gendarmenmarkt-
השוק הכי מומלץ בכל מדריכי הטיולים. מבחינתי מומלץ בעיקר להתרחק משם. שוק המוני וצפוף עם תורים ארוכים, תשלום של יורו בכניסה ולא מספיק דוכני אוכל שווים. ברחנו משם אחרי עשר דקות צפופות, אבל לא לפני שהספקנו לאכול אטריות עם גבינת הרים. היה טעים וכמעט פיצה על השוק המבאס.
השוק של אלכסנדרפלאצ Alexanderplatz -
שוק תיירותי מוצלח עם הרבה נקניקיות טעימות. מומלץ לגיחה קצרה אחרי שיטוטים בפריימרק (טוב, הספקנו גם את זה).
השוק בסוף שדרות הקודאם, ליד הכנסייה השבורה Weihnachtsmarkt an der Gedächtniskirche -
קודם כל, אני מאמינה ששווה להגיע אל השוק הזה רק בשביל הדרך אליו שמלאה בפסלי-אורות מהממים וכמובן אסור לפספס עצירה בכלבו הענק הKADEWE. אל תקנו בו אפילו בקבוק מים, מאד מאד יקר שם, אבל חלונות הראווה המעוצבים לחג ומבחר הקישוטים היוקרתיים שנמכרים בתוכו הם מוזיאון בפני עצמו. בילינו לפחות שעה בתוך המתחם, מתפעלות מהעצים הענקיים, מסנטה קלאוס שלא ישבנו חס וחלילה על ברכיו אבל כן צילמנו אותו בהיחבא, מהקישוטים המדהימים וממוצגי החשמל היפים. כשהגענו לשוק שתינו יין חם, טעמנו הרבה סוגים של ליקר, אכלנו סופגניות קטנטנות עם מרציפן ופטריות מטוגנות אלוהיות עם רוטב שום שאנחנו חייבות לנסות לשחזר ולאכול בכל יום ושעה מהחורף הזה, אפילו בישראל.
השוק בפוטסדאמר-פלאץ Potsdamer platz markt
גם מסביב לשוק הזה יש אורות מושקעים (כדאי להגיע גם לחלק של מרכז סוני שמלא בפסלים עם אלפי נורות קטנות ויפות), קישוטים יפים ואווירת חג נהדרת. יש בשוק זירת החלקה על הקרח ומגלשת קרח שלא עלינו עליה. לא אכלנו כלום בשוק הזה, שהדוכנים בו היו מעטים יחסים.
השוק האהוב עלינו - שוק מזרקת נפטון Neptunbrunnen markt
בשוק הזה ביקרנו פעמיים. הוא היה נפלא. יש בו גלגל ענק ואינספור דוכנים טעימים. אנחנו ממליצות מאד על גולאש עם אטריות, יין חם, מאפי שטרודל תפוחים, מאפה לחם עם גבינה ושמנת, בייגל מצופה שוקולד וסופגניות מכל סוג.
ארוחות הבוקר
בחרנו ללון באיזור האקשר מרקט Hackescher markt שמוקף בבתי קפה טעימים. הספקנו לדגום שלוש ארוחות בוקר שוות במיוחד ואנחנו ממליצות על כולן:
PURE ORIGINS
היתרון של בית הקפה הזה הוא שהוא נפתח הכי מוקדם מבין השלושה. ברלין לא משכימה קום ולכן למצוא בית קפה שנפתח בשעה שמונה זו בהחלט מציאה ייחודית. אני אכלתי ארוחת בוקר עם סלמון, חביתת עין, מלון, תפוז, תפוח, עגבניות שרי ולחם עם חמאה. אני אוהבת מאד את הקונספט של ארוחה שמכילה בתוכה גם פירות. רוני קיבלה מחבת חמה אנגלית עם ביצים, נקניק ושעועית.
DATA KITCHEN
הגענו לבית הקפה הזה בגלל הגימיק וגילינו אוכל משובח ביותר, אחת מארוחות הבוקר הכי טעימות שאכלנו עד כה בטיולים שלנו. הקונספט של הדאטה קיטשן הוא חיכוך מינימלי בין בני אדם בשעות הבוקר הקשות. את מגיעה לבית הקפה, מתיישבת, פותחת את האפליקצייה או האתר של הדאטה קיטשן, מזמינה מתוך התפריט ומשלמת בכרטיס אשראי או בפיי פאל. האוכל מגיע בהגשה עצמית לתוך תאים סטריליים. המפתח לכל תא הוא קוד שנשלח אל הטלפון. השיטה גאונית, אבל האוכל עוד יותר. קיבלתי קציפת תפוחי אדמה ותרד שבתוכה הוחבאה ביצה עלומה עם קישוט של בייקון לצד סנדוויצ'ים שאת סיפורם ניתן לתמונות לתאר. היה טעים מאד. מומלץ! לכו לדאטה קיטשן!
FATHER CARPENTER
קראתי הרבה המלצות על בית הקפה הזה ובכולן היה כתוב שחשוב מאד להגיע מוקדם בבוקר כי אחרת אין מקום ישיבה והמאפים השווים נגמרים. התייצבנו במקום בחמישה לתשע ובתשע אפס אפס בית הקפה נפתח. אנחנו אוהבות את הדיוק הגרמני. הוא מחמם לנו את הלב אחרי שנה באיטליה שבה אי אפשר לסמוך על כלום חוץ מהידיעה כי הרכבת תאחר, המשרדים הממשלתיים לא יעבדו והמסעדות יפתחו כשבא להן). התיישבנו בשולחן אטרקטיבי ובאמת, אחרי עשר דקות המקום היה מלא לחלוטין. האוכל היה שמיימי ומופלא וטעים. לא זול, אבל תענוג צרוף. גם כאן אתן לתמונות לדבר.
שטרודל
אחרי מרק תפוחי אדמה, בשר, נקניקיות וכרוב ו BERLINER WIRTHAUS הגיע גם תור השטרודל. לא לפספס את המסעדה הגרמנית האותנטית הזו, אם יש לכן מקום בבטן לארוחת צהריים אחרי כל ארוחות הבוקר המפנקות והסופגניות בשוק.
ברלין של החורף חיבקה אותנו עם יין, פונצ', שמנת, פחמימות ונצנצים. נקווה לחזור אליה בקרוב גם לטיול אביבי או קיצי יותר.
.
