יום טיול בגנואה
נשארו לנו פחות משבועיים באיטליה ובזמן שרוני מתכוננת לסיום הלימודים, אני משתדלת לנצל את הרגעים האחרונים בשביל לטייל בעוד מקומות שלא הייתי בהם.
אתמול הייתי בטיול מוצלח במיוחד שהתחיל בצפייה בפינגווינים והסתיים בויכוח עם שוטרים. שווה לקרוא את הפוסט הזה עד הסוף כדי שלא תגיעו למצב הזה בעצמכם ותוכלו ליהנות מהעיר המדהימה הזאת.
גנואה (לה האיטלקים קוראים ג'נובה) היא עיר נמל בחוף ליגוריה, מרחק שלוש שעות נסיעה מפירנצה. הייתי ממליצה לבלות שם לילה אחד על מנת ליהנות ממנה ברוגע, אבל אני בחרתי להגיע אליה מוקדם ולחזור בערב של אותו היום.
הגעה
במהלך השנה נהניתי מיתרונותיו של אוטובוס הפליקס-באס FLIXBUS, נוחות והגעה ליעדים רבים בחצי מחיר מעלות רכבת. בחודש האחרון כדאיות הנסיעה בפליקס-באס מפירנצה השתנתה וכדאי שתשימו לב לזה. האוטובוסים שנהגו לעצור בתחנת MONTELUNGO הצמודה לתחנת הרכבת המרכזית של העיר הועתקו לתחנה רחוקה מאד בשם VILLA COSTANZA שנמצאת הרחק בפרברי העיר. אפשר להגיע אליה ברכבת הקלה אך הדבר מסבך מאד את כל ההתניידות בעזרת חברת האוטובוסים הזו. בעת כתיבת שורות אלו, חלק מהאוטובוסים עדיין עוצרים בתחנת מונטלונגו ובחרתי במיוחד נסיעה כזו שאפשרה לי לצאת מהבית בחמש וחצי בבוקר, ללכת ברגל לתחנת האוטובוס ולנסוע בנעימים לעבר היעד שלי, אליו הגעתי בתשע בבוקר על מנת לנצל את כל היום. אני לא יודעת האם גם כמות האוטובוסים המצומצמת שעדיין יוצאת ממונטלונגו תסתיים וחשוב מאד שתבדקו את העניין בתכנון נסיעה כזו, או שתעברו אל הרכבת.
הדרך מפירנצה לגנואה היא אחת הדרכים היפות שנסעתי בהן באיטליה. רק בשביל הנופים המדהימים האלו שווה לעשות את הדרך העוברת בין הרים ירוקים מרשימים ונמתחת על גשרים גבוהים מאד שמאפשרים לראות את הים.
מצאתי את דורי ואפילו כמה פינגווינים
האוטובוס עצר בתחנת FANTI ITALIA/ PRINCIPE שנמצאת במרחק הליכה מהנמל של גנואה. הלכתי ברגל לעבר האקווריום ACQUARIO DI GENOVA שנחשב לאקווריום הכי גדול בכל אירופה. לאחר ביקור מאכזב ביותר שאני מנסה להדחיק בגן החיות של פיסטויה לפני כמה ימים (נסעתי כדי שאתן לא תצטרכו. באמת, תחסכו לכן חיות עצובות, בודדות ומוזנחות בתנאי מזג אוויר לא מתאימים ובכלובים מהניינטיז שצריך דחוף להרחיב ולשפץ), האקווריום הזה היה תיקון מדהים. יש בו תצוגה מרהיבה ביותר של דולפינים, אריות ים, פרות ים, מדוזות, דגים מגוונים, סרטנים, פינגווינים וכוכבי ים. בכל איזור יש הסברים מפורטים בכמה שפות, מפה נוחה מאד להסתובבות עצמאית, איזור ישיבה של מציאות מדומה של ים, משחקים אינטרקטיביים והרבה מרחב להסתובבות לא צפופה. אהבתי במיוחד את התצוגה של הפינגווינים שמאפשרת הצצה גם לשחייה שלהם מתחת למים וגם לאיזור הרביצה שלהם מעל לפני המים, ביבשה. פינה מיוחדת מוקדשת אפילו לדורי ונמו, או לפחות לדגים שבהשראתם נוצרו הדמויות מהסרט המפורסם. הכניסה לאקווריום עולה 26 יורו אבל בזכות תעודת הסטודנטית שלי שילמתי 18 יורו בלבד.
דגלי גאווה וארמונות במרכז העיר
ביליתי יותר משעתיים באקווריום המרהיב ואז הלכתי ברגל לעבר מרכז העיר, לרחוב VIA GARIBALDI שמלא בארמונות ומוזיאונים. חשוב לציין שגנואה מלאה עליות והטיפוס ברחובות יכול לעייף. אפשר לנסוע גם באוטובוס או ברכבת התחתית אבל המרחקים קצרים ובחרתי ללכת מהאקווריום אל הארמונות ברגל.
מחוץ לארמונות מצאתי גלידריה שהיא גם בית קפה ובה התנוססו כמה וכמה דגלי גאווה שריגשו אותי, היות ונדיר לראות אותם סתם כך במחוזות טוסקנה השמרנית. בית עסק שמניף דגלי גאווה הוא כזה שאני שמחה לפרנס ולכן מייד קניתי סנדוויץ' סלמון אבוקדו נהדר שהיה עשוי בלחמנייה במרקם של קרואסון ואחריו חזרתי בשביל גלידת מנגו וקרמל מלוח. אז אם תעברו בGELATINA, תפרגנו להן.
קניתי בתשעה יורו כרטיס משולב לארמון האדום והארמון הלבן (PALAZZO ROSSO, PALAZZO BIANCO). הארמונות לא מפוארים ולמרות שניתן למצוא בהם כמה חדרים עם רהיטים תקופתיים, מיטות מהודרות ושנדלירים, רוב מה שמעניין בהם הם הציורים היפים של ואן דייק, ג'ן ווילדנס ואחרים. מומלץ לעלות אל הגג בקומה השישית של הארמון האדום, שם ניתן להשקיף על כל העיר.
איך כמעט הסתבכתי עם הרשויות
הסיבוב הארוך במוזיאונים עייף אותי אבל המשכתי ללכת ברגל לעבר PIAZZA FERRARI, הכיכר המפורסמת עם המזרקה היפה, התיאטרון והמוזיאונים הנוספים המקיפים אותה. ישבתי מעט על המדרגות מחוץ למוזיאון דוקלה, הערב ירד, נכנסתי לסופר COOP כדי לקנות בקבוק מים וסנדוויץ' לדרך והתכוננתי לחזור. הייתי כבר רחוקה מתחנת האוטובוס אז החלטתי לקנות כרטיס למטרו שמגיע ממש מהכיכר ועד לתחנת האוטובוס הקרובה יותר לנמל. נכנסתי לTABACCHI, קניתי כרטיס ואז נכנסתי אל תחנת FERRARI הגדולה. חיפשתי מכונה כדי לכרטס את כרטיס המטרו לפני שאני עולה על הרכבת ופתאום הופיע שוטר, לקח לי את הכרטיס וניסה לתת לי קנס בסך ארבעה יורו על כך שלא כרטסתי את הכרטיס שלי.
הסתכלתי מסביב וראיתי שלושים שוטרים שעובדים ככה בשיטת מצליח ורושמים קנסות מיותרים לתיירים שלא עשו דבר רע מלבד זה שעברו קו כמעט דמיוני (לא שער, לא שלט, לא נכנסו לרכבת עדיין) שלא אמורים לעבור לשיטתם מבלי לכרטס את הכרטיס.
דמיינו אותי עצבנית, עייפה וצועקת על שוטרים איטלקים, מסרבת לשלם להם את דמי הקנס אפילו שהם נמוכים, בשביל העקרון. אחרי ויכוח גדול הצלחתי להמשיך בדרכי מבלי לשלם אך הבנתי מישראלית נוספת שגרה באיזור שהדבר שגור בתחנה הזו. השוטרים פשוט אורבים שם לתיירים במטרה לרשום קנסות מופרכים. אז חשוב לי להזהיר את כל מי שנוסע/ת לגנואה, תהנו ותבלו בעיר אבל תנסו להמנע מתחנת FERRARI של המטרו, סעו באוטובוסים או לכו ברגל, כי מה שקורה שם הוא פשוט מרושע.
לאחר העיכוב המיותר והעצבים על השוטרים הגעתי אל תחנת האוטובוס וחזרתי הבייתה מיום מלא חוויות. גנואה היא באמת אחת הערים היפות שראיתי באיטליה וכדאי מאד לבקר בה.
