בולוניה מושלגת ואני מאושרת

ללורליי גילמור יש יכולת מופלאה להריח שלג לפני שהוא מגיע. היא רק הולכת ברחוב ביום שבו תחזית מזג האוויר צפתה משהו אחר, אומרת בחיוך את המשפט שלה 

"I smell snow" 

ומיד מתחילים ליפול פתיתים לבנים על הקרקע של סטראס הולו, העיירה המהממת של הסידרה האהובה עלי. 

אני כנראה לא ניחנתי ביכולת הזאת, ואפליקציות מזג האוויר של איטליה עוד פחות. היה כתוב שיהיה קר היום ואפילו גשום מאד ולכן התלבשתי בהתאם. 

ההורים שלי בדיוק סיימו להתארח אצלינו בסוף השבוע האחרון. בילינו יומיים טעימים ויפים בפירנצה ואז לקחנו אותם ליום אחד בבולוניה ביום ראשון, זאת אומרת, אתמול. הם לא היו בטוחים שיהיה מספיק מה לעשות בה אבל אחרי עשר דקות בסמטאות העיר הקסומות התאהבו בה כמו שאני התאהבתי בה בפעם הראשונה שבה נסעתי אליה כדי להירשם לאוניברסיטה, לשני קורסים במגדר. טיילנו ברחובות, ביקרנו בספריית סאלבורסה, בכנסייה הגדולה, במוזיאון ההיסטוריה של בולוניה ובמוזיאון האמנות פינקוטקה. אמא שלי צילמה הרבה תמונות כל כמה דקות. הלכנו את כל העיר ברגל ובערב נפרדנו מהם לשלום. אני סקרנית מאד לראות איך יצאו התמונות שלה מפני שהפער בין מה שראתה העדשה לפני עשרים וארבע שעות חייב להיות עצום ביחס למה שראתה עדשת המצלמה שלי היום, כשכל הרחוב החל להתכסות בלבן בניגוד לכל התחזיות. 

למזלי, הצטיידתי במעיל החם ובמגפיים שההורים שלי הביאו מהארץ. השארתי אותם אצלם בבית יחד עם הפוך החם וביקשתי שיביאו כשיגיעו לבקר. מזל שהגיעו בדיוק בזמן, שעות לפני שהתהלכתי באפס מעלות בבולוניה היפה. ומזל גדול עוד יותר שלפני שנסעתי החבאתי בכיסי המעיל שלי זוג כפפות צמריריות ששכחתי מהן לחלוטין ושמחתי למצוא בהפתעה היום בבוקר. 

כשהגעתי לבולוניה בעשר בבוקר עוד ירד גשם. התהלכתי לעבר המרכז הגאה בו אני מתנדבת ולאט לאט הטיפות השקופות הפכו לבנות. בהתחלה חשבתי שאני מדמיינת אך כעבור כמה רגעים הבנתי שהגשם אכן קפא והפך לפתיתים רכים. נכנסתי לתוך החימום של הספריה הגאה והתבוננתי איך תוך כמה דקות הנוף מהחלון נהיה לבן. 

ככה הוא נראה כשהגעתי

וכך הוא נראה כעבור כמה דקות

לאחר השהות במרכז הגאה הלכתי ברגל לעבר האוניברסיטה. בכל הזמן הזה המשיך לרדת שלג ואני המשכתי לחייך לעצמי. הוא המשיך ליפול בחינניות גם מחוץ לחלון בזמן שלמדנו על אוטופיות של המאה השמונה עשרה וכמובן שגרם לשיבושים גדולים בתנועה שגרמו לאוטובוס שלי לצאת חזרה לפירנצה באיחור של שעה וחצי ולהיתקע בהרבה פקקים בהמשך הדרך. אני סקרנית לגבי מה אמצא בעיר מחר. האם הלילה יקפיא אותה עוד יותר או שעד מחר הכל ימס ואמצא את בולוניה גשומה וקרירה. מה שבטוח, בולוניה יפה וקסומה. 

גם בקיץ ובמיוחד בחורף. הלוואי וידליקו כבר את אורות החג ואוכל לפרסם פוסט שלם עם תמונות של כריסטמס