יום נישואים ראשון ברומא
עברה שנה מאז מסיבת הזוגיות שלנו. בשנה הזו רוני הספיקה לנסוע לפירנצה כדי להתרשם מבית הספר לציור, להחליט שהיא נרשמת ללימודים, להתקבל תוך רגע כי היא מדהימה ואז לעבור יחד איתי כמה חודשים של לחץ, התרגשות, ציפייה והתכוננות לנסיעה שבה נפרדנו ממקומות העבודה שלנו, החברות, המשפחה, החתולה שלנו אליס והדירה שאהבנו והגענו לכאן לשנה של הרפתקאות. היו לנו הרבה חששות מהמעבר אך נראה שהחודש האחרון הרגיע אותנו. שמחנו שהגענו מוקדם, מצאנו דירה, התרגלנו לסופר הענק החדש והתחלנו להרגיש בבית. אבל לציין את השנה שעברה, רגע לפני שהלימודים מתחילים? על זה לא וויתרנו והחלטנו לחגוג ברומא היפה.
עלינו על הרכבת המהירה מפירנצה ביום שישי בבוקר. מקומות הישיבה מסומנים על הכרטיס מראש ועל הרציף יש אפילו סימן למקום שבו צריך להמתין כדי להיות מול הדלת של הקרון הנכון. תוך שעה וחצי הגענו לרומא, בה מייד גילינו שהרכבת התחתית (המטרו) שובתת, שזה כנראה עניין שבשגרה. לקחנו את אוטובוס האקספרס (קו 40) והגענו לדירת האייר-בי-אנ-בי שלנו ליד הותיקן. הדירה הייתה נחמדה אבל לא מדהימה כמו הדירות הקודמות שהיינו בהן עד כה.
שמנו את התיקים שלנו בחדר ויצאנו מיד לטייל בעיר. הלכנו לאכול פסטה במקום שקיבלנו עליו המלצה אך ממולו ראינו מקום שנראה לנו אפילו עוד יותר שווה. זה מזנון מהיר שמכיל שלוש מנות קבועות של פוזילי טרי בצבעי דגל איטליה. רוטב עגבניות אדום, רוטב שמנת לבן ורוטב פסטו ירוק. רוני בחרה את האדום ואני את הלבן. כל מנה עלתה 3.5 יורו. אכלנו את הפסטה הטרייה והנפלאה על ספסלים בתוך החנות. (il pastaio di roma)
משם המשכנו לגלריה בורגזה. הדרך אליה הייתה יפה אך מתישה והגעתי אליה עם רגליים כואבות. שמחתי שהזמנתי כרטיסים מראש (זה חובה, אי אפשר להיכנס למוזיאון אחרת) כי ראיתי בכניסה הרבה אנשים מיואשים שהגיעו עד אליה מרחוק והתבאסו שלא יכלו להיכנס כי כל הכרטיסים אזלו מזמן. רגע לפני שנכנסנו השלמתי את המשימה החשובה: זיהיתי את הנקודה שבה סבתא שושנה שהיום בת 94 ישבה לפני שישים שנה כשהמתינה גם היא להיכנס למוזיאון בטיול עם סבא שלי. ההורים שלי מצאו את התמונה שלה בשקופית ישנה בראש השנה האחרון והצלחתי להתיישב באותו המקום. רוני צילמה והנה השחזור המרגש.
אחרי הסיור בגלריה בורגזה חזרנו לחדר למנוחה קצרה ואז הלכנו למסעדה מקסימה שההורים שלי המליצו עליה. חגיגות האניברסרי הראשון שלנו לא יכלו להיות טובות יותר, במסעדה עם האווירה הביתית הזאת, עם מנות מופלאות כמו זנב שור ושיפודי כבש וקינוח טירמיסו אלוהי, עם יין אדום וקירות מלאים במפיות צבעוניות של אורחים מכל העולם שכתבו תודה על האוכל הנפלא. (La Fraschetta di Castel Sant'Angelo).
ביום השני הלכנו למוזיאון הותיקן. הזמנו כרטיס באינטרנט לשעה 9:00 בבוקר והגענו מוקדם, עקפנו את רוב הקבוצות, נכנסנו פנימה ואז רצנו לעבר הקפלה הסיסטינית המרהיבה. את הטריק הזה עשיתי גם בפעם הראשונה שבה הייתי בותיקן, לפני 13 שנים. כנראה שמאז השתנו כמה דברים בותיקן ומרגע שסיימנו לעמוד מול יום הדין, לא נתנו לנו לשוב על עקבותינו ולחזור. היינו צריכות לצאת החוצה, להקיף מחדש את כל החומה, להתעקש כמו ישראליות מול השומרים ולחזור מהתחלה לכניסה הראשית של המוזיאון. השומר רצה לוודא שלא העיפו אותנו משם ושאל כמה פעמים "דיד יו טייק פיקצ'רס אט דה קפלה???". מה פתאום, השבתי לו וקיוויתי שסלפי גרוע בהיחבא לא נחשב. נתנו לנו לעבור ולהתחיל את הסיור מחדש והפעם ברוגע יותר. ראינו הרבה פסלים יפים של הרה, ארטמיס, ג'ונו ואתנה מלפני 2000 שנים וציורים מדהימים של רפאל ומיכאלנג'לו.
אחרי הסיור בותיקן הלכנו לאכול פיצה במקום מומלץ ביותר, כחמש דקות הליכה מהכניסה למוזיאון. בפיצריום יש פיצות מרובעות שחותכים עם מספריים שעליהן הרבה תוספות לא שגרתיות כמו סלט תפוחי אדמה, קישואים, נקניקים מסוגים רבים ועוד... הפיצות אווריריות, רכות, טעימות ובעצם הכי טובות שאכלנו בכל איטליה עד כה. הן עולות לפי משקל וכל כמה דקות יוצאות עוד ועוד פיצות בטעמים חדשים מהתנור. (pizzarium)
אחרי הפיצה ועוד גלידה הלכנו לעמוד במשך 40 דקות בתור לבזיליקת סנט פטר שהייתה מרשימה ביותר. רוני התרגשה לראות את הפייטה של מיכאלנג'לו ואני טבלתי את האצבעות בקצת מים קדושים. סיימנו את הערב עם סנדוויצ'ים טעימים מ duecento gradi.
והיום היה הבוקר האחרון ברומא. יום ראשון הוא יום מוצלח לסיבוב כנסיות. רוני רצתה מאד ללכת לראות את הפסל של "האקסטזה של תרזה הקדושה" של ברניני בכנסייה מריה ויטוריה. שמחתי מאד שהתעקשה על כך. הכנסיה התגלתה כמקום קטן יחסית אך מפואר לא פחות מבזליקת סנט פטר, עם עיטורים רבים, פסלים מרשימים ואפילו הקדושה עצמה הייתה שם, לא ברור אם פסל שלה או ממש גופתה המכוסה שעווה, שכובה מוקפת בהדר.
משם המשכנו לכנסיית סנט איגנצו די לויולה שגם היא יפה ומומלצת ביותר. הייתה בה מראה שאפשרה לנו לראות מקרוב יותר את ציורי התקרה המרשימים וגם לצלם סלפי נוסף בזמן שכולם התפללו מסביב.
המשכנו לעבר הפנתאון, התור שלו נמשך רק רבע שעה וכשהגעתי פנימה עסקתי רק בשאלה של איך מצלמים תמונת 360 מעלות בפייסבוק? אשמח לדעת לפעם הבאה שאני נמצאת במבנה עגול מרשים כל כך שרק מבקש שאצלם אותו מכל הכיוונים.
אכלנו גלידה ב GELATERIA DELLA PALMA שהיא גלידריה שמכילה 150 טעמים שונים של גלידה! התור המשתרך אליה ארוך מאד אבל שווה את זה. קשה מאד להחליט מה לבחור אבל לבסוף לקחתי קרם קרמל ומוס שוקולד עם פרופיטרול. אמנם גלידה אמורה להיות קינוח אבל מיד אחרי שאכלנו אותה הלכנו לאכול ארוחת צהריים במסעדה בשם ROMANTICA ליד תחנת טרמיני. אכלתי סוף סוף פסטה קרבונרה נפלאה ורוני אכלה ניוקי עם ירקות וגבינת בורטה אלוהית שבטח הוכנה על ידי גלגול מחודש של ברניני.
הייתה חופשה נפלאה, מרגשת ורומנטית אבל שמחנו לחזור הבייתה, אל הבית שרק התחלנו להתרגל אליו בפירנצה. מחר רוני מתחילה ללמוד ב FLORENCE ACADEMY OF ART ואני מתחילה את הקורס שלי במגדר באוניברסיטת בולוניה!
