סוף שבוע בורונה ואגם גארדה
הידיעה הזו, שאפשר פשוט לעלות לאוטובוס ולהגיע לכל מקום באירופה, היא מדהימה. ביום שישי בבוקר עלינו על אוטובוס של flixbus שנסע שלוש שעות לורונה. אם היינו נשארות על האוטובוס עם חלק מהאנשים שעלו איתנו, היינו מגיעות עד מינכן, התחנה האחרונה של אותו הקו. מי שעלו בתחנה של פירנצה לעבר מינכן הראו דרכון בעליה לאוטובוס, שמו את המזוודה או התיק הגדול בתא המטען והתכוננו לכמה שעות טובות של נסיעה. אני עדיין נדהמת למראה חופש התנועה הלא מובן מאליו הזה.
החלטנו לנסוע לורונה בספונטניות, כדי לפגוש את משפחת מיכאל טל, היקרה לליבי, מבית הספר שעבדתי בו בשבע השנים האחרונות. הם הגיעו לנופש ראש השנה המשפחתי שלהם בצפון איטליה ואנחנו פשוט קפצנו, כי אפשר.
שנה שעברה כשגילי שמעה שאני נוסעת לאיטליה היא אמרה שהיא תהיה כאן בראש השנה ושאולי ניפגש. אני ומיכל הסתמסנו בימים האחרונים אבל לא ידעתי שכשקבענו בורונה, היא לא סיפרה לגילי שזה קורה ובעצם יונתן ומיכל ארגנו לה הפתעה לפגוש אותי. הצעתי להיפגש בג'רדינו ג'וסטי שנראה יפה בגוגל, אבל במציאות היה אפילו עוד יותר מדהים. מדובר בגן עצום שבתוכו יש מבוך שיחים מבלבל ועליה למגדל שמשקיף לעבר נוף מהמם. המבוך היה מאתגר ומהנה, בכל פעם שחשבנו שמצאנו את הדרך החוצה הסתבר שהגענו לעוד מבוי סתום. לאחר שיצאנו ממנו עלינו למעלה בשבילים מקסימים ואז עוד כמה מדרגות במגדל ומשם צפינו בנוף המרהיב של כל ורונה היפה.
לאחר מכן שוטטנו ברחובות ורונה והתיישבנו לאכול לזניה במסעדה ליד פסל של דנטה. וזהו, נפרדנו לדרכינו. זו הפעם הראשונה שפגשנו אנשים מוכרים מאז שהגענו לאיטליה וההתרגשות הייתה גדולה ואיתה גם הפרידה לשלום מכל המשפחה.
משם אני ורוני המשכנו לעבר גלידריה טעימה ברחוב הראשי. בחרתי גלידה בטעם אגוזי לוז ושוקולד. ראיתי את המרפסת של יוליה ואז לקחנו אוטובוס לעבר עיירה שנמצאת רבע שעה מורונה. בתוך "סן מרטינו בואון אלברגו" מסתתרת שמורת טבע מדהימה, עם נחל פרטי, חיות בר ונוף מסקרן שקשה היה לראות בחושך אבל הבנו שאנחנו נמצאות בתוך מקום מאד מיוחד. בתוך שמורת הטבע הזו ישנו בחדר נעים מעץ. את פנינו קיבלו הזוג שגר בבית הזה וסיפרו לנו מייד גם על מאפייה קרובה שאנחנו חייבות לאכול בה ארוחת בוקר. אני משאירה כאן לינק לחדר האיירביאנבי למקרה שתגיעו לאיזור.
בבוקר של יום שבת קמנו במקום הלינה ששהינו בו, סקרניות לראות איך הוא נראה באור. הצצנו מהחלון וראינו מרחבים עצומים של ירוק, כרמים, נחל וטחנת מים! התלבשנו במהירה ויצאנו לסרוק את שמורת הטבע הפרטית שהקיפה את החדר שישנו בו. הכלב הביתי ברך אותנו בנביחות בוקר טוב ורוני ליטפה אותו בשמחה כמו את כלבי הקיבוץ שהיא פוגשת כשאנחנו מגיעות לשם. אחרי הטיול הקצר לקחנו את החפצים שלנו, נפרדנו מהבית הקסום והלכנו לאכול ארוחת בוקר בבית קפה בשם "טוסי", שם היו בעיקר קרואסונים ומאפים בשלל סוגי מתיקות. אכלנו, שתינו תה, ונסענו חזרה לתחנה המרכזית של ורונה.
משם לקחנו אוטובוס לאגם גארדה, כי אם כבר אנחנו באיזור.... עצרנו בעיירה המקסימה לאזיסה שם אכלתי מייד גלידה בטעם מלון. טיילנו לאורך הטיילת, היה מעט ערפל אך אפשר היה לראות את ההרים בצד השני של אגם גארדה. הסתובבנו קצת ברחובות ואז אכלנו צהריים במסעדה ממש טעימה. אני אכלתי ניוקי עם שרימפס ורוני אכלה שניצל וינאי עם צ'יפס. לאחר מכן חזרנו לורונה. קיבלנו סמס שהאוטובוס לפירנצה מאחר ושמחנו על היעילות של חברת פליקס-באס. התיישבנו על הדשא ורוני האכילה את היונים. לבסוף, האוטובוס הגיע ונסענו חזרה לעבר הבית בפירנצה.
