חיפוש דירות
היום בבוקר נסענו לבית הספר לציור של רוני, פלורנס אקדמי אוף ארט. שמעתי עליו הרבה וראיתי תמונות אבל להיות בפנים זו חוויה מדהימה. פתאום הבנתי שזה באמת המקום הנכון בשביל אהובתי, שזה פשוט מושלם בשבילה. כל כך הרבה חדרים שרק מחכים לכל הציירים והציירות, מרחב, אור, פסלים, ציורים מרשימים שתלויים על הקירות, לוקרים גבוהים שממתינים לתחילת שנת הלימודים. אחד מהם יהיה של רוני בקרוב. בפלורנס אקדמי פגשנו את רוזמרי שאשכרה מדברת אנגלית! היא מילאה עבור רוני את כל המסמכים של הפרמסו סיג'ורנו והסבירה שצריך לתת אותם חזרה לדואר פלוס 200 יורו לאשרת השהייה. אחרי סיבוב בתוך בית הספר רוני נסעה חזרה למלון ואני נסעתי לבית הספר שלי, לשיעור איטלקית. הבנתי שבעצם אתמול נכנסתי לשיעור הלא נכון שזו פדיחה גדולה אבל לא באשמתי. המורים החליפו ביניהם כיתות ובעצם אתמול ישבתי בשיעור שהיה קל מדי עבורי אבל הנחתי שזו חזרה על החומר או שזה בגלל שזו רק ההתחלה. אז היום מצאתי את ריטה, המורה הנכונה והתחלתי ללמוד עם הכיתה שאשאר בה במהלך הקורס. לידי ישבה מישהי מגרמניה שהראתה לי מה הם למדו עד כה ואמרתי לה "דנקה" והיא השיבה "ביטה". אני עדיין חושבת שכדאי שאמשיך ללמוד גם גרמנית, המילים שלמדתי לפני יותר מעשר שנים ממשיכות לצוף ככל שאני לומדת יותר איטלקית וזה תהליך מעניין. המורה ריטה שאלה מה אני עושה והיא הייתה הראשונה שהבינה את המילים "לימודי מגדר", כל שאר האיטלקים שלא בבולוניה לא ידעו מה זה ובטח שלא הבינו את המילה "פמיניזם". אז היא הכירה אבל הייתה בשוק כשאמרתי לה שאני מלמדת ילדים קטנים. היא אמרה שכאן זה רק באוניברסיטה וגם על זה יש הרבה דיון וקונפליקטים. אחר כך קניתי קפה קר ועוד סושי טרי מהסופר והלכתי לאכול צהריים עם רוני. אחרי הצהריים (משתיים וחצי זה אחרי הצהריים כאן, כשכולם מסיימים את הארוחה והמנוחה...) הלכנו לראות עוד שתי דירות. הראשונה הייתה ענקית, עם מרפסת שמשקיפה על כל פירנצה מהקומה השמינית ולובי מרווח עם שומר. היא הייתה יקרה מדי וגם מעבר למבוך השיפוצים ברחובות שהקשה את ההגעה אליה. הדירה הבאה הייתה מושלמת. בדיוק באיזור שרצינו. בגודל מושלם ומחיר מושלם. הגשנו הצעה דרך המתווכת ומחר נקבל תשובה.
